החלטה בתיק רע"פ 8798/03

           בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים: מ' רביד, י' צבן וא' אפעל-גבאי) אשר דחה את ערעור המבקש על פסק דינו המרשיע של בית משפט השלום בירושלים (השופט ר' שמיע).

           המבקש הורשע בבית משפט השלום בירושלים בעבירה של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק), זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר, עבירה לפי סעיף 418 לחוק, עדות שקר, עבירה לפי סעיף 237(א) לחוק, בידוי ראיות, עבירה לפי סעיף 238 לחוק והדחה בעדות, עבירה לפי סעיף 246(א) לחוק. על-פי האמור בפסק דינו של בית משפט השלום, רכש המבקש את אמונו של המתלונן, ובטענות מירמה בדבר עסקה לרכישה משותפת של מקרקעין, שלא יצאה מעולם אל הפועל, קיבל לידיו המבקש את דירתו של המתלונן, את רכבו וכן כספים נוספים של המתלונן. בית המשפט קבע כי המתלונן נתן במבקש אמון מוחלט, והאחרון ניצל אמון זה, כמו גם את עובדת היות המתלונן אדם חסר נסיון, בעל אישיות תמימה, שאינו יודע קרוא וכתוב, על מנת להוליך את המתלונן שולל ולהותירו חסר כל. בגין הרשעתו כאמור הוטל עליו עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה מן העבירות בפרק י"א סימון ו' לחוק ופרק ט' סימן א' לחוק, קנס בסך 2,000 ש"ח ופיצוי למתלונן בסך 350,000 ש"ח.

           ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי בירושלים נדחה בהיעדר נימוקי ערעור. בית המשפט ציין כי המבקש "לא עשה מאומה כדי לדאוג לייצוגו, ולא הגיש נימוקי ערעור מטעמו", וזאת על אף שבשתי החלטות שניתנו כחודש לפני הדיון הובהר כי על המבקש לדאוג לייצוגו בזמן הזה. עוד ציין בית המשפט כי למעלה מן הצורך, עיין בפסק הדין של בית משפט השלום, בפרוטוקול ובמוצגים, ומצא כי פסק הדין של בית משפט השלום מבוסס כהלכה, וכן כי העונש שהוטל על המבקש הינו סביר בהתחשב במכלול הנסיבות, ובהן גם נסיבותיו האישיות של המבקש. על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי.

           לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, שכן היא אינה מגלה עילה, על-פי הכללים הנקוטים בידינו, למתן רשות לערעור בערכאה שלישית. טענותיו של בא-כוח המבקש מתמקדות בעניינו הפרטי של המבקש, ואינן מעלות שאלה משפטית כללית וחשובה המצדיקה מתן רשות לערער. גם לגופו של ענין, לא מצאתי כי נפלה שגגה לפני בית המשפט המחוזי. סניגורו של המבקש שוחרר על-ידי בית המשפט בהסכמתו, וניתנה לו הזדמנות נאותה לדאוג לייצוג חלופי. יתרה מזאת, בית המשפט המחוזי אף בחן את פסק הדין של בית משפט השלום לגופו, ולא מצא בו פגם.

           אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו בתחנת המשטרה במגרש הרוסים בירושלים, ביום 9.12.2003 עד השעה 10:00.

ניתנה היום, ז' בכסלו התשס"ד (2.12.2003).

                                                                                                 ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: